הליקובקטר פילורי

בין הסיבוכים האפשריים של הזיהום ניתן למצוא:

• כיבים בקיבה – החיידק עלול לפגוע ברירית הקיבה והמעי הדק באופן שמאפשר לחומצת הקיבה ליצור פצע פתוח.
• דלקת ברירית הקיבה – כאשר רירית הקיבה נחלשת, החומצה באה במגע ישיר עם דופן הקיבה וגורמת לגירוי, אדמומיות ודלקת. מצב זה נקרא גסטריטיס.
• סיכון מוגבר לסרטן הקיבה – זיהום בהליקובקטר פילורי נחשב לגורם סיכון לסוגים מסוימים של סרטן הקיבה.
• איך מאבחנים הליקובקטר פילורי? – כדי לאבחן את החיידק הרופא עשוי להפנות למספר סוגי בדיקות:
• בדיקות צואה – בדיקות צואה משמשות לבדיקת אנטיגן של החיידק. בבדיקה מחפשים חלבונים הקשורים לזיהום של הליקובקטר פילורי. בנוסף ניתן לבצע גם בדיקת PCR בצואה שמזהה את החומר הגנטי של החיידק.
• בדיקת נשיפה – בדיקה זו מנצלת את היכולת של החיידק לפרק חומר שנקרא אוריאה. המטופל שותה נוזל או בולע קפסולה המכילה אוריאה מסומנת בפחמן שאינו רדיואקטיבי ובטוח לחלוטין.אם החיידק נמצא בקיבה, הוא מפריש את אנזים האוראז שמפרק את האוריאה. כתוצאה מכך משתחרר פחמן דו־חמצני שנפלט בנשימה. המכשיר מודד את רמת הפחמן המסומן באוויר שהמטופל נושף.
• בדיקת אנדוסקופיה עליונה – בדיקה זו מאפשרת לרופא לבדוק את מערכת העיכול העליונה באמצעות אנדוסקופ – צינור דק וגמיש שבקצהו מצלמה קטנה. המכשיר מוחדר דרך הפה אל הוושט, הקיבה והתריסריון ומאפשר לראות את מצב הרירית ואף לקחת ביופסיה.

במקרים מסוימים, כאשר יש צורך לשלול מצבים נוספים בבטן או במערכת העצבים, הרופא עשוי להפנות גם לבדיקות הדמיה כמו אולטרסאונד פרטי של הבטן או לייעוץ נוסף אצל נוירולוג פרטי, במיוחד כאשר התסמינים כוללים כאבים לא מוסברים או תסמינים נוירולוגיים.