השירות ניתן בכל רחבי הארץ | הסדרי תשלום מיוחדים לבעלי ביטוחים פרטיים ולחברי קופות החולים בביטוחים המשלימים

כאב ראש

שירות קביעת בדיקות רפואיות מהירות ודחופות.
MRI | אולטרסאונד | CT ֻ| רופאים מומחים

התקשרו עכשיו לקביעת תור מיידי מהיום להיום!

או שילחו לנו הודעה:

שירות קביעת בדיקות רפואיות מהירות ודחופות.
התקשרו עכשיו לקביעת תור מיידי מהיום להיום!

שירות קביעת בדיקות רפואיות
מהירות ודחופות.
התקשרו עכשיו לקביעת תור מיידי
מהיום להיום!

תאריך עדכון אחרון: 28/06/2026

תוכן עניינים

כאב ראש – כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול

מאת ד״ר טל הראל | מומחה ברפואת שיכוך כאב, ילדים ומבוגרים

כמעט כולם מכירים את זה

כמעט כל אדם חווה כאב ראש לפחות פעם אחת בחייו, ורבים מתמודדים עמו באופן חוזר לאורך שנים. ברוב המקרים, כאב ראש אינו סימן למחלה מסוכנת אלא תופעה שכיחה ומוכרת, שמגיבה לטיפול מתאים. עם זאת, לא כל כאב ראש זהה, ולא כל כאב ראש מתנהג אותו דבר. מטרתו של מאמר זה היא לסייע לכם להבין מה שקורה כשכואב הראש, מה הסיבות האפשריות, מתי מדובר בתופעה שכיחה ולא מדאיגה ומצד שני מתי יש לפנות לרופא, ובנוסף מה קיים היום בארסנל הטיפולי למי שסובל מכאבי ראש חוזרים.

המאמר סוקר כאבי ראש במבוגרים ומבוסס על ההנחיות הרפואיות העדכניות ביותר. הנקודה המשמעותית ביותר להבהיר מהתחלה היא ההבדל בין כאב ראש ראשוני (״מחלה״ בפני עצמה) לכאב ראש שניוני (תסמין של מצב רפואי אחר). ההבחנה בין שניהם היא ליבת הבירור הקליני, ואפרט אותה בהמשך.

מה אומרים הנתונים?

כאבי ראש הם מהתלונות השכיחות ביותר ברפואה.

לפי מחקר נטל המחלות הגלובלי (Burden of Disease Global) בשנת 2023 סבלו למעלה מ 2.9 מיליארד אנשים בעולם מכאבי ראש, ולפי ארגון הבריאות העולמי (WHO) הפרעות אלה משפיעות על כ 40% מאוכלוסיית העולם. הן נמצאות בין שלושת המצבים הנוירולוגיים השכיחים ביותר בכל קבוצות הגיל. הקבוצה הגדולה ביותר של כאבי הראש באוכלוסייה היא כאבי הראש הראשוניים.

מביניהם, כאב הראש התעוקתי (Tension Type Headache) הוא הנפוץ ביותר עד כ 70% מהאוכלוסייה מדווחים עליו לפחות פעם בשנה. מיגרנה שכיחה פחות, אך תוקפת כ 1.16 מיליארד אנשים ברחבי העולם על פי נתוני GBD 2021 מה שממקם אותה בין הגורמים המובילים לפגיעה תפקודית. כאב ראש מקבצי Cluster headache עליו אפרט בהמשך, הוא הרבה פחות שכיח ומשפיע על פחות מ 1-לכל 1,000מבוגרים.

ראשוני לעומת שניוני: ההבחנה הבסיסית

ההבחנה בין כאב ראש ראשוני לכאב ראש שניוני היא הצעד הראשון בכל בירור רפואי של כאב ראש. על פי הסיווג הבין לאומי של הפרעות כאב ראש ICHD-3 כאב ראש ראשוני מוגדר כהפרעה שבה לא ניתן לייחס את הכאב לגורם מבני, ביוכימי, או מחלה אחרת. מיגרנה, כאב ראש תעוקתי, ו Cluster – הם הדוגמאות הבולטות. במצבים אלה, הבעיה היא בדרך שבה מערכת העצבים מעבדת כאב ומגיבה לגירויים.

כאב ראש שניוני הוא תמיד ביטוי של מצב אחר, לא המחלה עצמה. יתר לחץ דם, דלקת קרום המוח, דימום תוך גולגלתי, גידול, דלקת כלי דם, לחץ תוך גולגולתי מוגבר, פגיעת ראש, שימוש יתר במשככי כאב ועוד, כל אלה עלולים לגרום לכאב ראש שניוני. כאב ראש שניוני מחייב טיפול בגורם עצמו, ולעיתים מדובר במצב דחוף. ההבדל בין שניהם חשוב מסיבה פשוטה: כאב ראש ראשוני מטופל ישירות ללא חיפוש "מה מסתתר מאחוריו" בעוד שכאב ראש שניוני מחייב טיפול בגורם.

כלל אצבע: אם הדפוס של כאב הראש מוכר, חוזר על עצמו באותה צורה לאורך זמן ואינו מלווה בסימנים ותסמינים נוספים חריגים הסבירות שמדובר בכאב ראש ראשוני היא גבוהה. אם הכאב שונה ממה שאתם מכירים, הופעה פתאומית של ״כאב הראש החמור שהיה לכם אי פעם״ או מגיע עם תסמינים נוירולוגיים, חום, או שינוי במצב ההכרה יש הכרח בבירור בדחיפות.

מתי כאב ראש מחייב בירור רפואי?

זאת השאלה הנפוצה ביותר שאנשים שואלים. התשובה אינה אחידה, אך ישנם מאפיינים קליניים שמעלים את רמת החשד לכאב ראש שניוני ומצדיקים פנייה לרופא. כאב ראש פתאומי עצים ביותר כאב ראש שמגיע לשיאו תוך שניות עד דקות ומתואר כ"הגרוע ביותר שאי פעם חשתי" הוא אחד הממצאים שמחייבים בירור דחוף. כאב ראש כזה עלול להצביע על דימום תת עכבישי (Subarachnoid Hemorrhage) מצב מסכן חיים, גם אם הכאב מוקל או אף נעלם לאחר מכן.

שינוי מהותי בדפוס כאב ראש מוכר מי שסובל שנים ממיגרנה ופתאום חווה כאב ראש שונה לחלוטין בעוצמתו, באופיו, בתדירותו, או בנסיבות הופעתו, אמור לפנות לרופא. השינוי לבדו אינו מעיד בהכרח על בעיה חמורה, אך הוא מצדיק בירור. כאב ראש המלווה בחום, קשיון עורף, תפרחת עורית או שינוי במצב ההכרה: אלה עלולים להצביע על דלקת קרום המוח או מחלות זיהומיות אחרות. דלקת קרום המוח היא מצב דחוף שמחייב פנייה לטיפול רפואי מיידי.

קשיון עורף (קושי להצמיד את הסנטר לבית החזה) הוא ממצא שדורש בדיקה מיידית. כאב ראש עם תסמינים נוירולוגיים חולשה בצד אחד של הגוף, קושי בדיבור, פגיעה בראייה, פרכוס, בלבול, ירידה במצב ההכרה – כל אלה מחייבים בדיקה רפואית מיידית. כדאי לדעת: גם אאורה (Aura) במיגרנה מתייצגת עם תסמינים נוירולוגיים חולפים, אך מי שמכיר את דפוס המיגרנה האישי שלו ויודע שאצלו מדובר בתופעה מוכרת, יכול להיות רגוע יותר מאשר מי שחווה תסמינים נוירולוגיים לראשונה.

כאב ראש לאחר חבלת ראש אפילו לאחר חבלה קלה לכאורה, כאב ראש חדש או שמחמיר בהדרגה מחייב בירור. חבלה עלולה לגרום לדימום שמתפתח לאט, ולא תמיד ניכר מיד. כאב ראש שמחמיר בשינוי תנוחה, שיעול, מאמץ, או מופיע בקביעות בבוקר כאב ראש שמחמיר בשכיבה, ברכינה קדימה, בשיעול מעלה חשד ללחץ תוך גולגולתי מוגבר שיכול לנבוע ממגוון גורמים. כאב ראש חדש בעשור השישי לחיים כאשר התייצגות כאבי הראש מופיעים לראשונה לאחר גיל 50 יש צורך בבירור רפואי, אפילו אם הכאב עצמו אינו ברמה חמורה.

גיל מבוגר מעלה מעט את הסבירות לגורם שניוני, ולכן מחייב ערנות יתר. כאב ראש בהריון ובתקופה המידית שלאחר הלידה כאב ראש חמור, חדש, או בלתי רגיל בהריון ובמיוחד אם מלווה בלחץ דם גבוה, טשטוש ראיה, כאבים בבטן העליונה או בצקות עלול להיות קשור לרעלת הריון ומצריך בירור דחוף. כאב ראש אצל אנשים עם מחלות רקע משמעותיות חולי סרטן, מדוכאי חיסון, או מטופלים בתרופות מדכאות חיסון, צריכים בירור מוקדם גם לכאב ראש שנראה "רגיל", שכן הוא עשוי להיות ביטוי לסיבוך של מחלת הרקע.

כאב ראש עם תסמיני ראיה חריגים ראייה כפולה, כאב בתוך העין, אודם לחמיות העיניים עם כאב ראש, ירידה פתאומית בחדות הראייה אלה מחייבים בדיקת עיניים דחופה לשלילת גלאוקומה (יתר לחץ תוך עיני). חשוב להבהיר שמאפיינים אלו אינם מיועדים לייצר חרדה ובהרבה מקרים, הבירור ישלול גורם חמור ויאשש שמדובר בכאב ראש ראשוני. אך הערנות חשובה כדי לא לפספס את מיעוט המקרים שבהם יש גורם אחר, כפי שנאמר.

איך מבררים כאב ראש?

כשפונים לרופא בגלל כאב ראש, הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא תשאול מפורט. הרופא ישאל בין היתר מתי החלו הכאבים, כמה זמן כל התקף נמשך, כמה פעמים ביום הם מופיעים, מהו אופי הכאב (דוקר? לוחץ? פועם?), אילו גורמים מחמירים ואילו מקלים, האם יש גם בחילות או הקאות, האם יש רגישות לאור או לרעש, שינויים בראייה. מידע זה לכשעצמו, כאשר מתואר היטב, מספיק ברוב המקרים לאבחנה מבלי צורך בבדיקות נוספות.

לאחר האנמנזה, הרופא יבצע בדיקה גופנית ונוירולוגית. הבדיקה הנוירולוגית בוחנת את תפקוד מערכת העצבים: תנועות עיניים, חוזק שרירים, תחושה, שיווי משקל, תפקוד קוגניטיבי ועוד. כאשר הבדיקה הנוירולוגית תקינה לחלוטין והסיפור הקליני תואם כאב ראש ראשוני מוכר ואין מאפיינים חריגים או מדאיגים (כמפורט לעיל) אין צורך שגרתי בהדמיית מוח. מיתוס שצריך לבטל: הדמיית מוח CT או MRI אינה בדיקת שגרה לכל כאב ראש.

ביצוע הדמיה ללא אינדיקציה קלינית מוגדרת הוא מיותר, עלול להוביל לממצאים אקראיים חסרי משמעות שאינם קשורים לכאב הראש ולגרום לחרדה מיותרת, ולעיתים לבדיקות נוספות בגלל ממצאים שוליים חסרי משמעות קלינית. ההדמיה שמורה למצבים שבהם הסיפור הקליני, הבדיקה, או הנסיבות מעלים חשד לגורם שניוני. כאשר יש אינדיקציה להדמיה CT, מח מתאים בעיקר במצבי חירום (עקב זמינותו המהירה ויכולתו לזהות דימום טרי) MRI.

מח עדיף כאשר יש חשד לתהליכים כמו גידול, בעיה בכלי הדם, חשד לדלקת, כאב ראש שמחמיר בשכיבה, כאב ראש ופנים בפיזור אופייני של העצב החמישי (טריגמינלי) ועוד מצבים שדורשים בדיקה מפורטת יותר.

בדיקות דם אינן נדרשות במרבית כאבי הראש ומתאימות לפי ההקשר הקליני: חשד לזיהום, מחלה כלל מערכתית, הפרעה בבלוטת התריס, מחלות דם, אנמיה ובנוכחות גורמי סיכון אחרים רלוונטיים. בדיקת עיניים עשויה להיות חשובה כאשר יש תסמיני ראיה, ירידה בחדות הראייה, חשד ללחץ תוך גולגולתי מוגבר (דורש בדיקת קרקעית עין לאיתור בצקת בעצב הראייה), או חשד לבעיה עינית ספציפית.

סוגי כאבי הראש השכיחים

מיגרנה מיגרנה היא הרבה יותר מ"רק כאב ראש חזק" היא הפרעה נוירולוגית בפני עצמה עם תשתית ביולוגית מורכבת הכוללת שינויים בפעילות תאי העצב ושחרור חומרים מעודדי דלקת סביב העצבים וכלי דם בראש. התקף מיגרנה טיפוסי מתואר ככאב בצד אחד של הראש לרוב, פועם באופיו, בעוצמה בינונית עד קשה, עשוי להיות מלווה בבחילה ולעיתים אפילו הקאה, ולרוב מאופיינת ברגישות לאור ולרעש. ההתקף נמשך בין 4 ל72 שעות ומפריע לפעילות גופנית.

מיגרנה מתחילה לרוב בגיל הנעורים או בבגרות הצעירה, שכיחה יותר בנשים (פי שניים עד שלושה בהשוואה לגברים) ולרוב יש צבר משפחתי. ניתן לשים לב כי מגוון טריגרים עשויים לגרום להתקף – חוסר שינה או שינה מרובה, לחץ נפשי, שינויים הורמונליים (סביב מחזור), רעב, עייפות, אורות או ריחות חזקים ועוד. הטריגרים שונים מאדם לאדם, וזיהויים הוא חלק מרכזי בניהול המחלה. מיגרנה ללא אאורה היא ההסתמנות השכיחה ביותר.

ההתקף מתחיל ישירות בכאב, ולעיתים קודמים לו שינויים במצב הרוח, עייפות, כאבים בצוואר או ירידה בתיאבון. מיגרנה עם אאורה היא תופעה המתבטאת בתסמינים ניורולוגים הפיכים שמתחילה לרוב כ 60–20 דקות לפני הופעת כאב הראש. הביטוי השכיח ביותר הוא בראיה: נקודות או זיגזגים מהבהבים, עיוותים בשדה הראייה או אפילו אזורי חסר ראיה. אאורה יכולה להתבטא גם בתחושות נימול בזרוע ובפנים, הפרעה בדיבור ועוד.

האאורה חולפת לחלוטין ואינה גורמת נזק קבוע ומוגדרת כחלק מהמנגנון הביולוגי של מיגרנה. מיגרנה היא מחלה שנמשכת שנים, אך תדירות ההתקפים עשויה להשתנות. הסיכון שמיגרנה תהפוך לכרונית (כלומר, כאב ראש שמופיע ב 15ימים בחודש או יותר) קשור בעיקר לשימוש יתר בתרופות, שינה לא סדירה, לחץ נפשי כרוני, השמנה, ודיכאון נלווה.

כאב ראש תעוקתי

כאב ראש תעוקתי (Tension-Type Headache) הוא הצורה הנפוצה ביותר של כאב ראש ראשוני ופוגע בכ 70% מהאוכלוסייה, לפחות פעם אחת בשנה. הוא מתואר כלחץ או "רצועה הדוקה" סביב הראש לרוב בשני צידיו, בעוצמה קלה עד בינונית. אז מה מבדיל אותו ממיגרנה?

בדרך כלל אינו פועם, אינו מחמיר בפעילות גופנית רגילה, ואינו מלווה בהקאות. ההתקף נמשך מכ 30 דקות עד מספר שעות ולעיתים אף ימים. הגורמים לו כוללים מתח בשרירי הצוואר והכתפיים, מתח נפשי, חוסר שינה וחשיפה ממושכת למסך. גם את כאב הראש התעוקתי ניתן לסווג לאפיזודי ולכרוני, לפי כמות ימי כאב הראש בחודש.

כאב ראש מקבצי וכאבי ראש אוטונומיים טריגמינליים

(TAC) כאב ראש מקבצי (Cluster headache) הוא אחד הכאבים הקשים ביותר המוכרים ברפואה. כאב חמור, ממוקד מסביב לעין אחת, ומגיע לעוצמה קשה ביותר. הוא נדיר, פוגע בפחות מ 1-לכל 1,000 מבוגרים ושכיח יותר בגברים. ההתקף נמשך בין 15ל 180 דקות, ומלווה לרוב בתסמינים אוטונומיים בצד הכאב: אדמומיות לחמית העין או דמעת מהעין, נזילה מהאף או אף סתום ולעיתים צניחת עפעף. שלא כמו במיגרנה, חולים עם כאב ראש מקבצי אינם מוצאים את מקומם ומסתובבים בחוסר מנוחה בעת ההתקף.

ההתקפים מופיעים ב"מקבצים״ תקופות זמן שבהן הם חוזרים מספר פעמים ביום, לאורך שבועות עד חודשים, ואחר כך שוככים לתקופה ממושכת. כאב ראש מקבצי הוא חלק מקבוצה נרחבת יותר של הפרעות הנקראות כאבי ראש אוטונומיים-טריגמינליים (TACs). קבוצה זו כוללת גם המיקרניה פרוקסיסמלית, המיקרניה קונטינואה, SUNCT –   SUNA כולן הפרעות נדירות יותר עם מאפיינים ייחודיים שמחייבים גישה טיפולית שונה. ההכרה בקבוצה זו חשובה, שכן חלקן מגיבות לתרופות מסוימות שלא מסייעות לכאב ראש ראשוני רגיל.

הפרעות כאב ראש חשובות נוספות

כאב ראש עקב שימוש יתר בתרופות (MOH) כאב ראש עקב שימוש יתר בתרופות (Medication Overuse Headache, MOH) הוא אחד הנושאים החשובים ביותר בתחום ואחד המוכרים פחות לציבור. נטילה תכופה מדי של תרופות לטיפול בכאב ראש (מאקמול, נורופן ואופטלגין ועד תכשירי טריפטן ותרופות אחרות) כאשר נלקחות יותר מ15-10 ימים בחודש לאורך זמן, עלולה לשנות את מנגנוני הכאב ולהוביל לכאב ראש יומיומי קבוע. שכיחות תופעה זו פוגע בכ 2%-1מהאוכלוסייה ומתבטא יותר בנשים.

הפרדוקס של MOH הוא שאותם האנשים שמנסים להקל על כאבי הראש שלהם על ידי נטילה תכופה של משככי כאב הם אלה שנמצאים בסיכון יתר לפתח את התופעה. הכאב הופך תכוף יותר, עמיד יותר, וחזק יותר. הטיפול משלב הדרכת המטופל, הפסקה מוחלטת של אותן תרופות שגרמו לבעיה, ומתן טיפול מתאים. ניורלגיה של העצב החמישי Trigeminal Neuralgia – ניורלגיה טריגמינאלית היא הפרעה של העצב החמישי (הטריגמינלי) שגורמת לכאב חמור ופתאומי, דמוי זרם חשמלי בפנים.

הכאב ממוקד בלחי, בלסת, בשיניים, בשפה, או במצח ולעיתים מבלבלת עם דלקת חניכיים, בעיות בשיניים ואנשים עלולים לעבור חודשים רבים וטיפולים מיותרים עד שהאבחנה מתבהרת. ההתקפים קצרים מאוד (שניות עד כמה דקות), אך עזים ביותר ופוגעים קשות בתפקוד. ניתן לעיתים להפיק אותם על ידי מגע קל בפנים, לעיסה, צחצוח שיניים או גילוח. הטיפול בה שונה לחלוטין מהטיפול בכאבי ראש ראשוניים.

כאב ראש לאחר חבלה

כאב ראש הוא תלונה שכיחה לאחר פגיעת ראש. חלק מהמקרים שוככים תוך ימים עד שבועות. כאב ראש מתמשך שנמשך חודשים לאחר חבלה "כאב ראש מתמשך בתר חבלתי (Post Concussion Headache) עלול לפגוע קשות בתפקוד. מחקרים עדכניים מ 2026–2025 מצביעים על כך שמדובר בהפרעה שלרוב מאובחנת בחסר, וכי טיפול מוקדם יותר עשוי לשפר תוצאות לטווח ארוך.

כאבי ראש שניוניים נפוצים

כאב ראש יכול להיות ביטוי של מגוון מצבים אחרים. ראוי להכיר את הדוגמאות העיקריות: זיהום או דלקת -דלקת קרום המוח, דלקת קליפת המוח ודלקת בסינוסים יכולים כולם לגרום

  • לכאב ראש, לרוב עם תסמינים נוספים. לחץ תוך-גולגולתי מוגבר עלייה בלחץ נוזל המוח, כגון ביתר לחץ תוך גולגולתי ראשוני ​
  • (שנפוץ יחסית בנשים צעירות עם עודף משקל), יכול לגרום לכאב ראש עיקש, משתנה בתנוחה ואף לגרום להפרעות ראייה. בעיות כלי דם דימום תת-עכבישי, דיסקציה של עורק צוואר, פקקת ורידית מוחית, ושבץ – ​
  • כולם יכולים להתחיל בכאב ראש. לחץ דם גבוה בצורה קיצונית כאב ראש משני ללחץ דם גבוה מאד הוא ממצא שיש לקחת ​
  • ברצינות ולאזן את יתר לחץ הדם בהתאם. גידולים מוחיים – גידולים הם סיבה נדירה מאד לכאב ראש ביחס לשכיחות הכללית של ​
  • הבעיה. כאשר הם גורמים לכאב ראש, הוא לרוב מחמיר בהדרגה, מלווה בהפרעות ניורולוגיות, הקאות, שינויים בראיה ועוד.
כאב ראש - 360 מעלות שיא

טיפול במיגרנה – מדריך מפורט

מיגרנה היא אחת ההפרעות שזכתה לפיתוח הרחב ביותר של אפשרויות טיפוליות בעשור האחרון. ניהול נכון של מיגרנה מחייב שילוב בין כמה גישות לתגובה טיפולית מקסימלית. טיפול בעת התקף הטיפול ההתקפי (Abortive) הטיפול ניתן בזמן ההתקף עצמו כדי לקצר את משכו ולהקל את עוצמתו. עקרון חשוב: נטילת התרופה מוקדם ככל האפשר עם הופעת ההתקף משפיעה בצורה טובה יותר מאשר אם ניטלת מאוחר יותר.

תרופות פשוטות: עבור התקפים קלים עד בינוניים, ניתן להתחיל בנוגדי דלקת כמו נורופן, אקמול, או אספירין ולעיתים בשילוב עם תרופה נגד בחילה לשיפור הספיגה ופעולה סינרגית. טריפטנים: עבור התקפים בינוניים-קשים בעוצמתם, שאינם מגיבים לטיפול פשוט, קבוצת הטריפטנים נחשבת לבחירה המקובלת כיום. הם פועלים על המנגנון הביולוגי הישיר של מיגרנה. תרופות אלו קיימות בצורות שונות: כדורים, תרסיס אף, זריקה תת-עורית -מה שעשוי לסייע כאשר הבחילה מונעת נטילת כדורים.

גפנטים: (Gepants) בשנים האחרונות התווספה קטגוריה חדשה תרופות ממשפחת הגפנטים (Nurtec Qulipta) , שמציגות גישה ממוקדת לטיפול ההתקפי וכן לטיפול מניעתי, ויכולות להתאים גם לאנשים שאינם מסוגלים ליטול טריפטנים. אלה תרופות ייעודיות שניתנות לפי ההתוויה קלינית. הנחיות AHS 2025 לטיפול חירום: עדכון ההנחיות שפרסם האיגוד האמריקאי לכאב ראש (AHS) בשנת 2025 לטיפול במיגרנה בחדר המיון קבע כי אופיואידים ובפרט הידרומורפון, קיבלו המלצה שלילית ברורה לטיפול במגרנות.

חשוב לדעת: לא כל תרופה מתאימה לכל אדם. לטריפטנים יש התוויות נגד ובחירת הטיפול ההתקפי חייב להיעשות בתיאום עם הרופא. טיפול מניעתי

מטרת הטיפול המניעתי היא להפחית את תדירות ההתקפים, עוצמתם, ומשך ההתקף. טיפול למניעה נשקל כאשר: ​

  • ההתקפים תכופים (בדרך כלל לפחות 4ימים בחודש עם פגיעה בתפקוד) ​
  • ההתקפים ממושכים או חמורים במיוחד ​
  • הטיפול לזמן התקף לא מספק תגובה טובה מספיק ​
  • קיים סיכון לשימוש יתר בתרופות ההתקפיות ​
  • הכאב פוגע משמעותית באיכות החיים טיפולים מקובלים כוללים מספר קבוצות: חוסמי בטא (כגון דרלין, פרולול), נוגדי פרכוסים (כגון טופמקס, טופיטרים), נוגדי דיכאון (כגון אלטרול, נורטילין), וחוסמי תעלות סידן (איקקור או פלונריזין). כל אחת מקבוצות אלה יכולה להתאים לפרופיל שונה של מטופל. הזרקת בוטוקס (בוטולינום טוקסין) מאושרת לטיפול מניעתי במיגרנה כרונית.

יעילות גבוהה מאוד אך הפרוטוקול היעיל ביותר הוא זריקות מרובות (32זריקות סה״כ) במיקומים שונים במצח, רקות הצוואר והכתפיים. Anti-CGRP הטיפול הביולוגי ה Anti-CGRP הם אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בתחום הטיפול במיגרנה בעשור האחרון. (CGRP פפטיד הקשור לגן הקלציטונין) הוא חלבון שממלא תפקיד מרכזי בהתקפי מיגרנה. שחרורו בעת ההתקף מהווה בסיס לכאב ולדלקת העצבית. נוגדנים מונוקלונליים הפועלים על CGRPאו על הקולטן שלו מספקים טיפול ייעודי. ארבעה נוגדנים מאושרים כיום:

ארנומאב (Aimovig)פרמנזומאב (Ajovy) גלקנזומאב (Emgality) הניתנים בזריקה תת עורית באופן עצמאי בבית ואפטינזומאב ( Vyepti) הניתן בעירוי. לכל אלו יש תוצאות מוכחות בהפחתת ימי מיגרנה בחודש. עמדת: AHS 2024 בעדכון עמדה שפורסם במרץ,2024 הצהיר האיגוד האמריקאי לכאב ראש שתרופות Anti-CGRP מהוות קו ראשון לטיפול מניעתי. כלומר, אין עוד צורך ב"כישלון" של מספר תרופות מניעתיות אחרות לפני שניתן להציע אותן. זה שינוי פרדיגמה משמעותי שמשפר נגישות לטיפול יעיל יותר.

 בתקווה שגם בישראל יאמצו את השינוי בהקדם. גפנטים (Gepants) בצורה פומית כגון רימגפנט ( Nurtec) ואטוגפנט ( Qulipta) אושרו גם הם למניעה. חשוב לסייג Anti-CGRP: הם יעילים, אך לא מתאימים לכולם, ויש לשקול כל מקרה בנפרד לפי ההתוויות, ההיסטוריה הרפואית וזמינות הטיפול. MOH כיצד מתמודדים עם כאב ראש עקב שימוש יתר בתרופות? הטיפול ב MOH כרוך בשלושה מרכיבים.: ראשית הפחתה מסודרת של התרופות שגרמו לבעיה. ברוב המקרים ניתן לבצע זאת בקהילה עם ליווי רפואי, אם כי חלק מהמקרים מצריכים ליווי באישפוז. שנית התחלת טיפול מניעתי שיייצב את תדירות הכאב לאחר הגמילה.

שלישית – מתן כלים לטיפול בהתקפים חריפים מבלי לשוב לדפוס הנטילה המוגזם. הצלחת הטיפול ב MOH תלויה רבות בהבנת המטופל שבניגוד לאינטואיציה הפחתת התרופות היא דווקא זו שתוביל לשיפור והקלה. אורחות חיים הבסיס של הבסיס. אורחות חיים אינם "עצות כלליות" או המלצות הניתנות כדי לצאת ידי חובה – הם חלק אינטגרלי מהטיפול היעיל במיגרנה ובכאבי ראש ראשוניים אחרים, משפרים את התגובה לטיפול התרופתי ויש להן הוכחות מדעיות ברורות לחלוטין.

שינה סדירה: מוח ״הנוטה למיגרנה״ רגיש לשינויים בשעון הביולוגי. חוסר שינה ושינה מרובה מדי הם טריגרים מוכחים. שמירה על שעת שינה קבועה ושעת קימה קבועה, כולל בסופי השבוע, מפחיתה תדירות התקפים.

הקפדה על שתייה: התייבשות יחסית היא מהטריגרים הפשוטים ביותר ולרוב מפוספסים. שמירה על שתייה מספקת לאורך היום ולאחר פעילות גופנית.

ארוחות מסודרות: שינויים ובעיקר קפיצות ברמת הסוכר קשורות להתקפי מיגרנה. ארוחות סדירות ומאוזנות תורמות לייצוב מטבולי שמפחית התקפים.

פעילות גופנית: פעילות אירובית סדירה (הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה – העיקר להעלות דופק!) ההמלצה היא כ 30 עד 60 דקות, 3 עד 5 פעמים בשבוע. פעילות גופנית אירובית הוכחה חד משמעית כמפחיתה תדירות התקפים. המנגנון קשור לשחרור אנדורפינים (משככי הכאב הטבעיים של הגוף) ושיפור ויסות כאב.

ניהול לחץ נפשי: סטרס הוא טריגר שכיח ביותר. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)ביופידבק, מיינדפולנס, כולם הוכחו כמפחיתים תדירות התקפים, ושילובם עם טיפול תרופתי נמצא יעיל יותר מכל אחד בנפרד. הימנעות משימוש יתר בתרופות: מניעת MOH מתחילה מנטילה מושכלת של התרופות.

כלל אצבע: טיפול התקפי לא יותר מ 15-10 ימים בחודש, בהתאם לסוג התרופה. כאשר תדירות ההתקפים עולה הגיע הזמן לשקול טיפול מניעתי ולא להוסיף עוד תרופות בעת ההתקף. זיהוי טריגרים אישיים: ניהול יומן כאב ראש – שבו רושמים מתי הכאב הופיע, מה קדם לו, מה נלקח, ומה היה משכו – מאפשר לזהות דפוסים אישיים. הכלי הזה, פשוט ככל שיהיה, הוא אחד הכלים הקליניים היעילים ביותר לניהול מיגרנה. פעולות פולשניות וחסמים עצביים (בלוקים)

בשנים האחרונות צוברים החסמים העצביים מקום של כבוד בניהול מיגרנה עיקשת ו-Cluster. headache חשוב להדגיש: אלה לא פעולות קו ראשון לכל מטופל והן נשקלות כחלק ממארג טיפולי לפי אינדיקציה קלינית ברורה. ​

  • חסם עצב העורף הגדול ( Greater Occipital Nerve GON) הוא הנפוץ והמוכר ביותר. עצב זה יוצא מחוט השדרה צווארי בגובה C2 ומעצבב חלק ניכר מהקרקפת העורפית. הזרקת חומר מרדים (לידוקאין) ולעיתים יחד עם סטרואידים לאזור העצב משפיעה על מנגנוני כאב. ​
  • חסם עצב העורף הקטן ( Lesser Occipital Nerve LON) הוא משמש לעיתים קרובות יחד עם ה GON ומעצבב חלק צידי יותר בקרקפת. ​
  • חסם עצב סופרטרוכלארי ( Supratrochlear Block) עצב זה מעצבב חלק מאזור המצח. הוא נעשה בדרך כלל כאשר הכאב ממוקד או מערב את אזור המצח.. ​
  • חסם עצב האוריקולוטמפורלי (Auriculotemporal Block) עצב זה מעצבב את אזור הרקה. ​
  • חסם הגנגליון הספנופלטיני (Sphenopalatine Block) הגנגליון הספנופלטיני נמצא בעומק הפנים, וממוקם מאחורי חלל האף. יש אפשרות לבצע חסימה עצמית ע״י החדרת אפליקטור עם לידוקאין דרך האף או בצורה הנפוצה יותר, לבצע את החסם במרפאת כאב תחת הנחיית הדמיה (רנטגן או אולטרסאונד). חשוב להדגיש: ישנה שונות בראיות בין חסם לחסם ובין אינדיקציה לאינדיקציה. כל הפעולות הללו מבוצעות על ידי רופאים מומחים ברפואת כאב פולשני כאשר מתאימים את הפעולה למטופל הספציפי, ומשלבים אותה במארג טיפולי כולל.

הן אינן "פתרון קסם" ואינן פתרון גורף לכל. פעולות אלו, כאשר נעשות על ידי מומחה בתחום בעל נסיון נחשבות לפעולות בטוחות עם מעט מאוד סיבוכים. פרוגנוזה כמה זמן עוד יש לסבול? השאלה ״מה צפוי בעתיד? ״ תלויה בסוג כאב הראש, בתדירות ההתקפים, בשימוש מושכל בתרופות, ובהתאמת הטיפול. מיגרנה היא מחלה שלרוב נמשכת עשורים. אצל אנשים רבים, תדירות ההתקפים משתנה לאורך החיים ועשויה להשתפר. הסיכון שמיגרנה תהפוך לכרונית קיים, ובעיקר כאשר יש שימוש יתר בתרופות, אי שמירה על אורחות חיים, השמנה וחרדה או דיכאון נלווה. לעומת זאת, עם טיפול מותאם ושילוב של שמירה על אורחות חיים, טיפול תרופתי וטיפול, CBT רבים מהמטופלים מגיעים לשיפור משמעותי ואיזון.

כאב ראש תעוקתי

אפיזודי הוא לרוב שפיר מבחינת הפרוגנוזה ואינו מחמיר לאורך זמן. הוא לרוב מגיב לטיפולים פשוטים. הצורה הכרונית דורשת יותר תשומת לב, אך גם בה ניתן לטפל בצורה יעילה. המסר הכולל: אבחנה נכונה, טיפול מותאם אישית, ושיתוף פעולה של המטופל הם המשפיעים החשובים ביותר על הפרוגנוזה. מחלה שנשארת ללא אבחנה ומלווה בשימוש יתר בתרופות עלולה להחמיר. מחלה שמאובחנת נכון ומטופלת בהתאם יכולה להניב שיפור ניכר.

לסיום – מה כדאי לזכור

רוב כאבי הראש במבוגרים הם ראשוניים (מיגרנה, כאב ראש תעוקתי) Cluster -ו אינם נובעים ממחלה מסוכנת. הם יכולים להיות מתישים ולשבש את אורח החיים, אך הם ניתנים לטיפול ואינם מסכני חיים. לא כל כאב ראש מחייב בדיקות, לא כל כאב ראש מחייב הדמיה של המוח, ולא כל כאב ראש הוא מצב חירום. ועם זאת, ישנן נסיבות שבהן חובה לפנות לרופא: כאב ראש שונה ממה שהכרתם קודם, כאב שמופיע בפתאומיות ובעוצמה חריגה, כאב עם חום וקשיון עורף, כאב עם סימנים נוירולוגיים, כאב לאחר חבלת ראש, כאב חדש מעל גיל 50 ועוד סיבות שתוארו לעיל.

מאמר זה מבוסס על ההנחיות הרפואיות העדכניות ביותר נכון לשנת 2026. הוא מיועד לציבור הרחב ואינו מהווה המלצה רפואית אישית. בכל מקרה של ספק, פנו לרופא.

האם המאמר עזר לך להבין את הנושא?
דילוג לתוכן