השירות ניתן בכל רחבי הארץ | הסדרי תשלום מיוחדים לבעלי ביטוחים פרטיים ולחברי קופות החולים בביטוחים המשלימים

אבחון כולנגיוקרצינומה

שירות קביעת בדיקות רפואיות מהירות ודחופות.
MRI | אולטרסאונד | CT ֻ| רופאים מומחים

התקשרו עכשיו לקביעת תור מידי עד 24 שעות, מהיום להיום!

או שילחו לנו הודעה:

אבחון כולנגיוקרצינומה בירור רפואי והערכת תסמינים

שירות קביעת בדיקות רפואיות מהירות ודחופות.
התקשרו עכשיו לקביעת תור מידי לביצוע, עד 24 שעות, מהיום להיום!

שירות קביעת בדיקות רפואיות
מהירות ודחופות.
התקשרו עכשיו לקביעת תור מידי
לביצוע עד 24 שעות, מהיום להיום!

תאריך עדכון אחרון: 30/04/2026

כולנגיוקרצינומה, סרטן דרכי המרה, נחשב לאחד האתגרים המורכבים בעולם האונקולוגיה. בשל מיקומן האנטומי של דרכי המרה והעובדה שלרוב אין תסמינים בשלבי המחלה הראשוניים, כיום, הודות לשילוב בין טכנולוגיות דימות מתקדמות לבין בדיקות זעיר פולשניות, אפשר להגיע לאבחון מדויק יותר מאשר בעבר, ולהציע טיפול מתאים.

אבחון כולנגיוקרצינומה בבדיקות MRI ודרכי מרה

מהי כולנגיוקרצינומה?

כולנגיוקרצינומה היא סוג של סרטן נדיר שמתחיל בדרכי המרה. ברפואה, מסווגים את הכולנגיוקרצינומה לסוגים שונים בהתאם למיקום הסרטן בצינורות המרה:

  • כולנגיוקרצינומה תוך-כבדית – הגידול מתפתח בצינורות המרה בתוך הכבד.
  • פריהילר (הילר) כולנגיוקרצינומה – הגידול מתחיל ממש מחוץ לכבד, בצינורות המרה הקטנים יותר.
  • כולנגיוקרצינומה דיסטלית – הגידול מתחיל בחלק של צינור המרה הקרוב למעי הדק.
  • סרטן כיס המרה – הגידול מתחיל בכיס המרה, שגם הוא מורכב מתאי צינור המרה.

תסמינים של כולנגיוקרצינומה

התסמינים בדרך כלל לא מתחילים עד שהגידול חוסם את צינור המרה. זה כבר שלב מתקדם. התסמינים כוללים:

  • כאב בחלק הימני העליון של הבטן, ממש מתחת לצלעות
  • חום
  • עייפות
  • גרוד בעור
  • שתן כהה
  • צואה בהירה
  • בחילה והקאות
  • תסמיני צהבת – עור צהוב או גון צהוב בלובן של העיניים
  • ירידה בלתי מוסברת במשקל

איך מאבחנים כולנגיוקרצינומה?

הרופא יבקש לדעת מהם התסמינים, וכן יתשאל אודות ההיסטוריה הרפואית של המטופל . בנוסף יפנה הרופא לאחת או יותר מהבדיקות הבאות:

  • בדיקות דם – רמות אנזימים גבוהות בדם עלולות להעיד על נזק לכבד או לתעלות המרה. הימצאות של רמות גבוהות של אנטיגן CA 19-9 , יכולות לרמז על סרטן בצינור המרה.
  • בדיקות הדמיה – מסייעות לרופאים לראות גידולים בתוך הגוף. הבדיקות כוללות:
  • אולטרסאונד פרטי – בדיקת דימות לא פולשנית המשתמשת בגלי קול בתדר גבוה כדי ליצור תמונה של האיברים הפנימיים בבטן העליונה, לרבות כיס המרה, דרכי המרה, הכבד והלבלב.
  • בדיקת CT פרטי – טומוגרפיה ממוחשבת של דרכי המרה והכבד. בדיקה זו מתבססת על שימוש בקרני רנטגן כדי ליצור "פרוסות" של הגוף, מהן המחשב בונה תמונה תלת-ממדית מפורטת. בדיקת CT מאפשרת להעריך את גודל הגידול והיקף התפשטותו.
  • בדיקת ERCP – בדיקה זעיר פולשנית, במהלכה מוחדר דרך הגרון ודרך מערכת העיכול אל המעי הדק, צינור דק וגמיש המצויד במצלמה זעירה. המצלמה משמשת לבדיקת האזור שבו צינורות המרה מתחברים למעי הדק. הרופא עשוי גם להשתמש בהליך זה כדי להזריק צבע לתעלות המרה כדי לעזור להן להיראות ברור יותר בבדיקה.
  • סריקות MRI דימות תהודה מגנטית – בדיקה לא פולשנית, שמתבססת על שימוש בשדות מגנטיים חזקים ובגלי רדיו כדי ליצור תמונות מפורטות מאוד של מערכת דרכי המרה, כיס המרה והלבלב. כדי לשפר את איכות התמונה, מזריקים לעיתים חומר ניגוד. בדיקה זו נקראת MRCP, סוג מיוחד של MRI המשפר את הבהירות של צינורות המרה ומאפשר לזהות חסימות, היצרויות או גידולים שקשה לראות באמצעים אחרים. MRCP משמש יותר ויותר כחלופה לא פולשנית ל-ERCP.
  • אולטרסאונד אנדוסקופי – בדיקה המשלבת שתי טכנולוגיות – אנדוסקופיה (צינור גמיש עם מצלמה) ואולטרסאונד . בניגוד לאולטרסאונד רגיל שמתבצע מעל העור, כאן מכשיר האולטרסאונד נמצא בקצה האנדוסקופ ומוחדר ישירות לתוך הגוף. המתמר נמצא במרחק של מילימטרים ספורים מדרכי המרה והלבלב. וכך מתאפשר לרופא לראות פרטים זעירים שגם CT או MRI עלולים לפספס.
  • כולנגיוגרפיה טרנס -הפטית (PTC) – הבדיקה מבוצעת לרוב כאשר ישנה חסימה מלאה בדרכי המרה, שלא מאפשרת מעבר של אנדוסקופ. בבדיקה זו מוחדרת מחט דקה וארוכה דרך העור, בין הצלעות בצד ימין, שעוברת דרך רקמת הכבד עד שהיא מגיעה לאחת מדרכי המרה הפנימיות. הפעולה נעשית תחת הנחיית אולטרסאונד או שיקוף רנטגן.
  • ביופסיה – לקיחת דגימת רקמה כדי לבדוק תאי סרטן.
  • ביופסיה נוזלית – הרופא עשוי לבדוק דם אם מיקום הגידול מקשה על לקיחת דגימה מהרקמה.

איך מטפלים בכולנגיוקרצינומה?

  • ניתוח – הוא הטיפול העיקרי למחלה בשלבים מוקדמים. אבל זו אפשרות רק כאשר המנתח יכול להסיר את הגידול מבלי לפגוע בכבד או במבנים מרכזיים שמנקזים את צינורות המרה.
  • כימותרפיה – טיפול תרופתי למיגור תאי סרטן. הכימותרפיה מתבצעת לרוב לאחר הניתוח כדי להיפטר מתאי סרטן שנותרו.
  • הקרנות – שימוש בקרינה בעוצמה גבוהה כדי לכווץ את הגידול ולהקל על כאבים או לחץ על איברים סמוכים.
  • טיפול ביולוגי ממוקד – טיפול תרופתי התוקף מנגנונים ספציפיים בתא הסרטני ומיועד למטופלים עם פרופיל גנטי מתאים .
  • אימונותרפיה – טיפול תרופתי המסייע למערכת החיסון של הגוף לזהות ולתקוף את הגידול.
  • השתלת כבד – ניתוח להסרת הכבד והחלפתו בכבד מתורם .

טיפולים נוספים

הרופא עשוי להמליץ על טיפולים פחות מוכרים לסרטן שיכולים להקל על התסמינים.

  • ניקוז מרה – שימוש בסטנט (צינור קטן וחלול) לניקוז צינור מרה חסום שגורם לתסמינים.
  • אבלציה בתדר רדיו – טיפול המתבסס על שימוש בחום קיצוני להשמדת תאי סרטן.
  • טיפול פוטודינמי – שימוש באור כדי להפעיל תגובה כימית שהורגת תאי סרטן.

תוכן עניינים

האם המאמר עזר לך להבין את הנושא?
cropped-logo-MAALOT-SI-360-JUN2020-1024x327

לקביעת תור לבדיקת MRI | אולטרסאונד

התקשרו:

או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

מאמרים אחרונים

תוכן עניינים

דילוג לתוכן