רקמת שד צפופה

השדיים מורכבים מרקמת שד צפופה ומרקמת שד שומנית. הרקמה הצפופה מורכבת מבלוטות החלב, צינורות החלב ורקמת חיבור סיבית התומכת בשד. רקמת השומן עשויה מתאי שומן.
ברקמת שד צפופה יש כמויות גבוהות יחסית של רקמת בלוטות ורקמת חיבור סיבית, וכמויות נמוכות יחסית של רקמת שד שומנית.
בערך למחצית מהנשים בנות 40 ומעלה יש רקמת שד צפופה. רובן אינן יודעות אם רקמת השד שלהן צפופה, ואינן מודעות לכך, ששדיים צפופים קשורים לסיכון גבוה יותר לסרטן. הדרך היחידה לקבוע אם יש לאשה רקמת שד צפופה היא על ידי ביצוע ממוגרפיה.

בספטמבר 2024 נכנסו לתוקף תקנות מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), על פיהן, כל דוחות הממוגרפיה הנשלחים למטופלות חייבות לכלול את מרכיב צפיפות השד, שיש לתאר אותה כ"לא צפופה" או "צפופה". אם רקמת השד אינה צפופה, הדו"ח יאמר, "רקמת השד יכולה להיות צפופה או לא צפופה.

איש המקצוע הרפואי שמסתכל על תמונות הממוגרפיה מחליט אם יש לנבדקת רקמת שד צפופה. איש מקצוע זה הוא בדרך כלל רדיולוג, שיש לו הכשרה מיוחדת לפענח את התמונות של הבדיקה. הרדיולוג משווה את כמות רקמת השומן לרקמה הצפופה, ולפי זה מחליט על רמת צפיפות השד. לפעמים תוכנת מחשב מבררת את רמת הצפיפות בתמונות והרדיולוג בודק שהיא נכונה.

הרדיולוג מדרג את צפיפות השד לארבע רמות צפיפות:
כמעט כולו שומני –השדיים מורכבים ברובם מרקמת שומן, ויש מעט מאוד רקמת שד צפופה.
אזורים מפוזרים של צפיפות פיברוגלנדולרית – השדיים מורכבים בעיקר מרקמת שומן, אבל יש כמה אזורים מפוזרים של רקמת שד צפופה.
צפוף הטרוגני  – רוב רקמת השד היא רקמת שד צפופה. אבל יש כמה אזורים של רקמת שומן.
צפוף מאוד – כמעט כל רקמת השד היא רקמה צפופה, ויש מעט מאוד רקמת שומן.