שבר מאמץ: הפציעה השקטה שמתחילה בכאב קל ומסתיימת בסיבוכים חמורים
כאב מתמשך ברגל שמופיע בהדרגה, מחמיר בפעילות ונרגע במנוחה, עלול להעיד על שבר מאמץ, פציעה שכיחה אך מאתגרת לאבחון. בשונה משברים טראומטיים המתרחשים באירוע חד-פעמי, שברי מאמץ מתפתחים לאורך זמן כתוצאה מעומס חוזר ונשנה על העצם, ללא פסק זמן להתאוששות. למרות שכיחותם בקרב רצים, חיילים, רקדנים וספורטאים במגוון ענפים, הם נותרים לעתים קרובות בלתי מאובחנים או מאובחנים באיחור, ובכך עלולים להוביל לסיבוכים משמעותיים.
מהו שבר מאמץ?
שבר מאמץ (Stress Fracture) הוא סדק זעיר בעצם הנגרם כתוצאה מעומס חוזר ונשנה לאורך זמן. שבר מאמץ מתחיל כדלקת על פני העצם ומתפתח בהדרגה. הוא מתאפיין בכאב, המחמיר במהלך פעילות גופנית ופוחת במנוחה. כשהעומס על העצם הוא גדול וממשיך להפעיל לחץ על אותה נקודה לפני שתגובת הלחץ יכולה להחלים, העצם יכולה להיסדק באופן שייגרם שבר מאמץ. הדלקת תגיע עמוק יותר לתוך העצם עם הזמן עד שהעצם תיחלש מספיק כדי להישבר.
באילו איברי גוף מופיעים לרוב שברי מאמץ?
שברי מאמץ משפיעים בדרך כלל על עצמות הנמצאות בפלג הגוף התחתון, הנושאות את משקל הגוף. שברי מאמץ עשויים להופיע ברגל התחתונה בעצם השוקה – העצם שעוברת לאורך השוק בין קצה עצם הירך לעצמות שורש הרגל; עצם הפיבולה, הנמצאת אף היא לאורך שוק הרגל, וקרובה יותר לחלק החיצוני של הגוף מאשר השוקה. הפיבולה אינה נושאת במשקל רב היא בעיקר מעניקה מבנה לרגל; כף הרגל, בעיקר בעצמות המסרק (מטטרסלים), המחברות את בסיסי האצבעות למרכז כף רגל; העקב.
מהם התסמינים של שבר מאמץ?
התסמינים השכיחים ביותר של שבר מאמץ כוללים: כאב ממוקד המופיע בהדרגה ומחמיר במהלך פעילות גופנית, במיוחד בפעילויות נושאות משקל. כאב שבר מאמץ הוא כאב ממוקד בנקודה ספציפית על העצם. כאב מתמיד לאורך זמן ומחמיר בהדרגה.
סימנים נוספים כוללים רגישות מקומית למגע, נפיחות קלה, חום מקומי ולעיתים אודם באזור. הכאב עשוי להופיע גם בלילה או במנוחה בשלבים מתקדמים.
מהם הגורמים השכיחים לשברי מאמץ?
בין הגורמים לשברי מאמץ: תרגול או אימון לעתים קרובות מדי מבלי לקחת פסקי זמן; ביצוע פעילות גופנית חדשה ללא הכשרה או ללא הדרכה ; הגברת רמת הפעילות באופן דרסטי; שינוי משטח האימון או העבודה; פעילויות ספורט כמו ריצה, משחקי כדורסל, כדורגל וטניס, ריקוד.
כיצד מאבחנים שברי מאמץ?
רופא יאבחן שבר מאמץ בבדיקה גופנית. הבדיקה תכלול לחיצה ממוקדת לאורך העצם לאיתור נקודות רגישות. בבדיקה אפשר לזהות בצקת, אדמומיות, התכווצות שרירים, רגישות וטווח תנועה. בשברי מאמץ, הכאב נוטה להיות מקומי. הרופא עשוי לבקש מהמטופל לעמוד או לקפוץ על רגל אחת ואז על השנייה. בדיקה זו מסייעת לו להבין היכן עלול להיות שבר המאמץ, ועד כמה הוא משפיע על היכולת של המטופל לנוע.
במסגרת הבדיקה יתשאל הרופא את המטופל אודות ההיסטוריה הרפואית שלו, לרבות הפעילויות היומיומיות שעשויות לרמז על שברי מאמץ; בהיסטוריית הכאב; בשינויים בעומסי באימון; סוג הנעליים והמשטח עליו מתאמנים.
בנוסף ישלח הרופא את המטופל לבדיקות הדמיה:
- צילומי רנטגן – הם האמצעי הראשוני לבדיקות הדמיה, אך הם מוגבלים ביכולת לזהות שברי מאמץ בשלבים המוקדמים. שברי מאמץ ניתן לזהוי בצילום רנטגן רק לאחר כמה שבועות, ולפעמים אף יותר מחודש, וגם אז רק בחלק מהמקרים אפשר לזהות שברי מאמץ.
- סריקת CT – יכולה להועיל גם לאבחון שברי מאמץ, מכיוון שהיא מספקת הדמיה מפורטת של מבנה העצם.
- סריקת MRI – סריקה מפורטת ביותר, שבאמצעותה ניתן לזהות שברי מאמץ כבר בתחילת התהוותם. ניתן לבצע את בדיקת ה-MRI באופן פרטי אצלנו ב-"360 מעלות שיא".
- מיפוי עצמות – סריקת עצמות של כל הגוף, שנועדה לאתר שינויים ובעיות בעצמות. הבדיקה נעשית באמצעות חומר רדיואקטיבי שמצטבר באזורים פגועים ומדגיש אזורים אלה בסריקת הדמיה. הבדיקה אינה ספציפית לשברי מאמץ, אבל יכולה לזהותם.
כיצד מטפלים בשברי מאמץ?
הרופא ימליץ על הפסקה זמנית של הפעילות שגרמה לשברי המאמץ, כדי להפחית את העומס על העצם, עד להחלמה; טיפול עצמי באמצעות הנחת שקית קרח על המקום הכואב, בתדירות שהרופא ימליץ ; אם מדובר בשבר מאמץ בכף הרגל או בשוק, מומלץ להניח את הרגל על משטח מוגבה ; חבישת המקום הפגוע בתחבושת אלסטית על מנת לייצר לחץ מתון על המקום; טיפול באמצעות משככי כאבים ותרופות נוגדות דלקת שאינן מכילות סטרואידים; לעיתים ימליץ הרופא על אמצעי עזר להליכה, כמו קביים או מקל הליכה, כדי להפחית את הלחץ על העצם הפגועה.
אם התסמינים הם חמורים ואינם חולפים באמצעות טיפול מסורתי, ייתכן שהרופא ימליץ על ניתוח, שמטרתו לקבע את העצם.
איך אפשר למנוע שברי מאמץ?
להלן כמה המלצות למניעת היווצרות שברי מאמץ:
לפני כל פעילות גופנית מומלץ לבצע תרגילי חימום; להקשיב לגוף – בכל תחושה של הופעת כאב, יש להפסיק את הפעילות ולאפשר לגוף להתאושש; לצרוך תזונה עשירה בסידן, הטובה לבריאות העצם; לפנות לרופא ברגע שחשים כאב או מבחינים בתסמינים כלשהם שעלולים להעיד על שבר מאמץ.