תסמונת ריינו היא הפרעה נדירה המשפיעה על כלי הדם, בעיקר באצבעות הידיים והרגליים. מתאפיינת בהתקפים של היצרות זמנית של כלי דם קטנים, וגורמת לשינוי בצבע האצבעות מלבן לכחול ולאחר מכן לאדום. התסמונת מלווה בכאב, בעקצוץ ובתחושת קור עזה. התקף נמשך בדרך כלל כ-15 דקות עד כמה שעות.
במקרים נדירים, התקפים מתרחשים באזורים אחרים כמו האוזניים, הלשון או האף. התקף מתרחש בדרך כלל מחשיפה לטמפרטורות קרות או מתח רגשי.
סוגי תסמונת ריינו
ישנם שני סוגים של תופעת ריינו: ראשונית, נקראת גם מחלת ריינו; ומשנית, נקראת גם תופעת ריינו.
תופעת ריינו הראשונית, היא הנפוצה מבין השתיים. הסיבה להתפרצותה, אינה ידועה. תסמונת ריינו: מתייחסת לצורה הראשונית או המשנית של המצב.
תסמונת ריינו משנית, פחות שכיחה, אך בדרך כלל חמורה יותר, וגורמת נזק לכלי הדם. תסמונת ריינו משנית קשורה למחלות אוטואימוניות כמו זאבת או סקלרודרמה (מחלה הגורמת לדלקת ועיבוי בעור באברי גוף אחרים), לדלקת מפרקים שגרונית, למצבים כמו הפרעות מסוימות בבלוטת התריס, הפרעות קרישה ותסמונת התעלה הקרפלית; תרופות המשמשות לטיפול בלחץ דם גבוה, מיגרנות או הפרעת קשב וריכוז עלולות לגרום לתסמינים דומים לתסמונת ריינו; חשיפה לטמפרטורות קרות או כימיקלים מסוימים. היסטוריה של כוויות קור עלולה לגרום לנזק עצבי באצבעות ולתסמיני תופעת ריינו.
מהם התסמינים של תסמונת ריינו?
תסמונת ריינו מתרחשת בהתקפים, המשפיעים על אזורים שונים בגוף, במיוחד באצבעות הידיים והרגליים. ההתקפים מתפתחים ועשויים להימשך מספר דקות או מספר שעות.
התסמינים העיקריים: בתחילת ההתקף אזור העור הפגוע הופך את צבעו ללבן, בשל חוסר זרימת דם; לאחר מכן האזור הופך לכחול וגורם לחוסר תחושה; לבסוף, זרימת הדם חוזרת, האזור הופך לאדום ועלול להתנפח, לעקצץ, לשרוף או לפעום.
לרוב, התסמינים מופיעים בצורה קלה, ואינם מפריעים לפעילות שגרתית. יחד עם זאת, אנשים עם תסמונת ריינו חמורה, יכולים לפתח פצעים קטנים וכואבים, במיוחד בקצות האצבעות.
מהם הגורמים לתסמונת ריינו?
הגורמים לתסמונת לא לגמרי ברורים, אבל הטריגר הנפוץ ביותר לתסמונת הוא חשיפה לטמפרטורות קרות. כך למשל אחיזה בכוס מי קרח או הוצאת משהו מהמקפיא, שינויים פתאומיים בטמפרטורת הסביבה, כמו בעת כניסה לסופרמרקט ממוזג ביום חם, עלולים להוביל להתקף.
ההסבר לכך הוא, שכאדם נחשף לטמפרטורות קרות, הגוף מנסה להאט את אובדן החום ולשמור על הטמפרטורה שלו. מבחינה פיזיולוגית, כלי הדם בשכבת פני העור מתכווצים. במצב כזה זרימת הדם בכלי דם אלה מצטמצמת וגורמות לתסמינים שצוינו לעיל.
תסמונת ריינו עלולה להיגרם גם במצבים של מתח וחרדה.
במי פוגעת התסמונת?
כל אחד יכול ללקות בתסמונת ריינו, אבל יש אנשים שסביר יותר שהם יחלו בה מאחרים. נשים נוטות יותר מגברים ללקות בתסמונת; שכיחות התסמונת נפוצה יותר אצל אנשים שחיים באקלים קר ; לרוב התסמונת תוקפת אנשים מתחת לגיל 30 ; לאנשים עם בן משפחה שחלה בתסמונת ריינו יש סיכון גבוה יותר לחלות בה בעצמם; אנשים הסובלים ממחלות אוטואימוניות; אנשים המשתמשים בכלים ידניים רוטטים, כמו משור חשמלי, פטיש וכו'.
למרות שהתסמונת אינה מסכנת חיים ברוב המקרים, היא עלולה לפגוע משמעותית באיכות החיים ולהוות סימן מקדים למחלות אוטואימוניות מסוימות.
כיצד מאבחנים תסמונת ריינו?
קיימות כמה בדיקות שעשויות לסייע באבחון התסמונת, ובהבחנה בין תסמונת ריינו ראשונית למשנית.
בדיקה אחת שימושית במיוחד, היא קפילרוסקופיה של הציפורן. לצורך בדיקה זו, הרופא יטפטף טיפת שמן על העור בבסיס הציפורן. לאחר מכן יבחן את הציפורן מתחת למיקרוסקופ. אם יימצא בבדיקה, שהנימים באזור לא תקינים, ייתכן שיש למטופל מחלה ברקמת חיבור, שעשויה להצביע על תסמונת ריינו משנית.
בדיקות אחרות כוללות: בדיקת נוגדנים אנטי-גרעיניים (ANA), בדיקת דם הבודקת מחלות אוטואימוניות; ספירת דם מלאה (CBC), הבודקת מגוון מצבים; בדיקת דם לזיהוי דלקת בגוף (ESR ו RF), ביניהן הפרעות שגרוניות ואוטואימוניות; בדיקת שתן ובדיקה לא פולשנית לבדיקת זרימת הדם בידיים וברגליים (בדיקת PVR).
מהו הטיפול בתסמונת ריינו?
הטיפול תלוי בחומרת המצב ואם יש את הצורה הראשונית או המשנית של התסמונת. מטרות הטיפול כוללות: מניעת התקפים של התסמונת; צמצום חומרת ההתקפים; מניעת כיבים בעור ונזק לרקמות.
לרוב, ובהתאם לחומרת התסמונת, שינויים באורח החיים מספיקים כדי לנהל את המצב בריאותי, לרבות: הימנעות מחשיפה לחללים קרים; הימנעות מנגיעה בחפצים קרים; לבישת לבוש חם במקומות קרים ובתנאי מזג אוויר קרים.
אנשים הסובלים מתסמינים חמורים, יזדקקו לטיפול תרופתי, על פי המלצת הרופא המטפל.
אבחון מחלות נוספות:
